<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן קצ"ח</h1>
<h2>דף נא:</h2>
שאלת בפדיון הבן אם הכהן רשאי להחזיר כלום מהפדיון אם לאו. תשובה כל שהוא נותן חמש סלעים או שווין לכהן רשאי הכהן להחזיר מהן כמה שירצה בין כלן בין מקצתן, שלאחר שזכה בהן מתנה הוא דקא יהיב מדידיה, אבל אין רשאי לקבל מה שאינו שוה חמש סלעים בחמש סלעים אלא אם כן הוא הכהן אדם חשוב שאנו יודעין בו שאם צריך לאותו דבר היה נותן ומתיקר בו כדי סך זה כטלית נאה לתלמיד חכם וכדאיתא בפרק קמא דקדושין [ח' ע"א], ומשום דמצי למימר לדידי שוה לי. ואם שוה חמש סלעים אין צריך שומא ואם אין שוה אף על פי ששוה לכהן כמו שאמרנו צריך לעשותו שומא, כיצד לא יאמר לו זה לפדיון בני אלא זה בחמש סלעים לפדיון בני וכדתניא בפרק קמא דקדושין [שם]. וכן מותר להתנות עמו ולומר הילך חמש סלעים בפדיון בני על מנת שתחזירם לי משום דכל האומר על מנת כאומר מעכשו דמי, וכדאמרינן בריש פרק קמא דקדושין [ו' ע"ב] הילך מנה על מנת שתחזירהו אמר רבא במכר לא קנה באשה אינה מקודשת בבכור אינו פדיון וכו' ואקשינן והאמר רבא כל האומר על מנת כאומר מעכשו דמי ואסיקנא אמר רב אשי בכולהו קני לבד מאשה גזרה שמא יאמרו אשה נקנית בחליפין. ודוקא בעל מנת ומשום דהאומר על מנת כאומר מעכשו וכמו שאמרנו, אבל באומר הילך חמש סלעים בפדיון בני ואתה תחזירם לי וכיוצא בזה ושלא בעל מנת אין בנו פדוי, ואפילו לא אמר מידי אלא שדעתו שיחזירם לו הכהן כלן או מקצתן ולולי זה לא היה נותנן לכהן אפילו לא החזיר לו הכהן כלום אין בנו פדוי, דגרסינן בבכורות פרק יש בכור לנחלה [נ"א ע"ב] רב כהנא הוה רגיל דשקיל ומהדר חזייה לההוא גברא דהוה קא אזיל ואתי קמיה אמר ליה לא גמרת ויהבת לי מידעם הילכך אין בנך פדוי.
